למה צריך ללמד יזמות כחלק מלימודי פילוסופיה

היכולות לזהות בעיה ולנתח את משמעויותיה הן כלים של עולם היזמות. כל מעסיק כיום מצפה מעובדיו ליכולות הללו

יאיר סאקוב

המאמר פורסם בדה מרקר בתאריך 20.05.2019

 

למלה יזמות נוכחות חזקה בשיח הישראלי. בדרך כלל היא משויכת ליזמות עסקית־טכנולוגית, ובפרט הקמת סטארט־אפים. ואולם יזמות אינה עוסקת רק בכך, והיא נוכחת בחיינו בכל מקום — גם בהחלטה על שינוי מקום עבודה, על קניית דירה או על השקעה כספית. במקום העבודה של המאה ה–21, יזמות פנים־ארגונית היא המקור לקידום ולהתפתחות.

היזמות צריכה להיתפש כארגז כלים לחיים. סט יכולות המאפשר לכל אחד לכוון את חייו, להתקדם, לבנות ולהתפתח. אלה מיומנויות הכרחיות בעולם העבודה המשתנה, הדורש פיתוח יכולות, גמישות ויזמות, על פני למידת מקצוע ספציפי.

בבסיסה, יזמות היא דפוס חשיבה. הסתכלות שמכוונת את הדרך שבה אנו רואים את העולם וההזדמנויות הגלומות בו. היא נובעת מחוסר שביעות רצון בסיסי מהמצב הקיים, והיא האומץ לומר "זה יכול להיות טוב יותר". היכולות לזהות בעיה או צורך, ללמוד את משמעותה, עד כמה היא עמוקה ודורשת פתרון, לגייס אנשים לפתרון הבעיה ולנתח ולהציג את משמעויותיה - הן כלים ומיומנויות של עולם היזמות. מעסיקים כיום, בכל התחומים, מצפים מעובדיהם ליכולות הללו.

דפוס חשיבה יזמי הוא הבסיס ליכולתו של המין האנושי להתקדם. יש אנשים שהיכולת הזאת טבעית עבורם ואחרים יכולים לחזק אותה. מכאן התפישה של יזמות כדיסציפלינה הניתנת ללימוד.

 

 

לא עוד הפקולטה למדעי הדשא

 

 

האוניברסיטאות בישראל אינן עומדות בקצב הדרישה והצורך הגואה במהנדסים להיי־טק. התעשייה הישראלית גדלה ב–7%–8% בשנה, ומספרם של העובדים בהיי־טק — כ–300 אלף איש — לא השתנה זה כמה שנים. בענף המקומי חסרות אלפי משרות, והתוצאה היא שחברות מחפשות עובדים מענפים אחרים.

אם יש צורך באינטגרציה רב־תחומית גם בהיי־טק עצמו ואם מיומנויות היזמות נדרשות בכל אפיק בחיים, מדוע מלמדים יזמות רק כחלק מתארים בהנדסה וניהול? מדוע אין מסלולי יזמות בלימודי פילוסופיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מדעי החיים, משפטים וכל אותם תחומים הומניים ואחרים שאינם הנדסה או ניהול?

בשוק מוצעים קורסים רבים ללימוד יזמות, אך האקדמיה ברובה המכריע נשארה מאחור. לא רק שאינה מציעה לימודי יזמות מעבר לתארים בודדים, היא לרוב אינה מנסה לעודד ולהנגיש את התחום לסטודנטים בתארים אחרים. סטודנטים במדעי החברה, הרוח, החיים והאמנויות אינם מודעים אפילו להזדמנויות הגלומות בלימוד כלי היזמות. מבחינתם, מדובר בצורך סמוי והם נדרשים לגוף מכוון, כמו האקדמיה, שיאיר את עיניהם ויכוון אותם לרכישת הכישורים והיכולות אשר כה רלוונטיים עבורם בהמשך דרכם.

באוניברסיטת תל אביב מוקם בימים אלה מרכז יזמות, שאחת ממטרותיו היא בדיוק זו — ללמד יזמות עסקית וחברתית בכל הפקולטות — מתוך הבנה שאחד מתפקידי האקדמיה הוא להכשיר את הסטודנטים לעולם העבודה, להקנות להם את הכלים להפוך את הבלתי־אפשרי לאפשרי.

 

 

הכותב עומד בראש מרכז היזמות באוניברסיטת תל אביב

 

כתבו לנו

To prevent automated spam submissions leave this field empty.
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>