איזה מזל שפרויקט כור ההיתוך הישראלי נכשל

המשאב הכי יקר של ישראל הוא הגיוון העצום של החברה בה

יובל אבנשטיין

המאמר פורסם בדה-מרקר בתאריך 3.6.19

 

רבות נכתב על אומת הסטארט־אפ הישראלית — המדינה הקטנטנה שמחזיקה בפטנטים רבים, שמצמיחה חברות הזנק ושעל שמה רשומים לא מעט פיתוחים טכנולוגיים, הנדסיים ורפואיים שהדהימו את העולם. נוטים לייחס את היכולות הללו למגוון סיבות — החל בשירות הצבאי, דרך החינוך ועד הראש היהודי — אבל מחמיצים רכיב אחד מיוחד וקריטי. הרכיב הזה הוא הגיוון העצום של החברה הישראלית. המדינה מורכבת מיוצאי מדינות שונות, מעמים ולאומים שונים, מחילונים, דתיים, מוותיקים ומעולים חדשים המגיעים מכל קצוות תבל. חינוך, תרבות, שפה, תפישות עולם והתבוננות שונה על המציאות — מתמזגים ויוצרים כר פורה ליצירה מקורית.

 

 

הפסיפס האנושי והתרבותי של מדינת ישראל מאפשר להתמודד עם בעיות כאשר נקודת המבט, סט הערכים והחשיבה של כל אחד ואחת שונים. מכאן מגיעים הפתרונות היצירתיים והחשיבה מחוץ לקופסה, שהפכו להיות אבן ייסוד בצורת המחשבה של ישראלים רבים. זהו הבסיס ליצירה ולחדשנות, ואחד הסודות של אומת היזמות הישראלית.

בעבר דיברו על כור היתוך — על הפיכת כל תושבי המדינה לאנשים בעלי אותו סט של ערכים, זהויות ואופן התבוננות על המציאות. למרבה השמחה, הניסוי נכשל והחברה הישראלית נותרה רב תרבותית ומורכבת מזהויות, תרבויות, מאכלים, שפות, עדות, אמונות, חגים ולאומים שונים.

 

פסיפס זה, שלעתים מתקיים גם בתוך אותו אדם, הוא אחד הסודות החשובים ביותר למחשבה פורצת דרך וליכולת להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים ואחרים. חברת הזנק, מיזם חברתי, או כל פרויקט יזמות (כמוהם יש אלפים במדינת ישראל בכל רגע נתון) הרוצים להצליח, חייבים לנצל את האפשרות לבחון נושאים מזוויות שונות כדי להביא למהפכה הבאה — תהיה זו טכנולוגית, חינוכית, ערכית, חברתית או כלכלית.

 

 

 

 

כדי למצות את הפוטנציאל הזה יש לטפח אותו — לעודד גיוון ולפתח את היכולות היזמיות בכל אדם, מכל רקע. אבל לא לכל קצוות הקשת נגישות זהה לתחום היזמות. נכון להיום יש רק כ–150 סטרטאפים מהחברה הערבית, ורק כ–4,500 מהנדסים ערבים עובדים בהיי־טק הישראלי — מנגד, יותר מ–50% מהגידול במקצועות הרלוונטיים לשוק ההיי־טק מגיע מהחברה הערבית. המיזם החברתי קמאטק מדווח על יותר מ–1,000 חברות סטארט־אפ חרדיות — בעוד שלפני שבע שנים מספרן היה נמוך מעשר. המספרים בפריפריה החברתית של ישראל נמצאים במגמת עלייה, אף שהם עדיין נמצאים עמוק מתחת לאחוזם היחסי באוכלוסייה.

 

 

כישלון כור ההיתוך הוביל לצמיחה כלכלית ולפריחה של תעשיית ההיי־טק, אבל כדי להמשיך ולקדם את הקטר הזה צריך להמשיך ולהשקיע בגיוון בחברות ובארגונים ששואפים לקדם, לשנות ולחדש. יותר מזה, יש לקדם באופן ממוקד יוזמות המגיעות מהפריפריה החברתית בישראל. נשים וגברים, חילונים וחרדים, מוסלמים ונוצרים, דרוזים, בדואים וצ'רקסים, יוצאי אתיופיה לצד יוצאי רוסיה, פריפריה לצד מרכז — כל אלו ביחד יוכלו להמשיך לקדם את הכלכלה. אם נניח לעצמנו לשקוע אל תוך הומוגניות נוחה, נפסיד את אחד היתרונות היחסיים החשובים ביותר שיש לנו.

 

גיוון אנושי זה קיים באופן רחב באקדמיה. במרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב ושנקר שמנו לנו למטרה למנף גיוון זה על ידי יצירת תוכניות לימוד והתנסות יזמיות, המהוות פלטפורמה לשילוב כל המגוון האנושי באוניברסיטה. שימוש במגוון שמציעה לנו החברה הישראלית הוא כלי מפתח ראשון במעלה, המאפשר להתמודד מול אתגרים ולפצח אותם. בנוסף, הוא בונה גשרים בין האוכלוסיות השונות ובכך מבסס את היתרון התחרותי של ישראל. מזל שגישת כור ההיתוך כשלה.

 

 

פרופ' יובל אבנשטיין עומד בראש מרכז היזמות באוניברסיטת תל אביב

 

 

 

 

 

כתבו לנו

To prevent automated spam submissions leave this field empty.
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive