הכתובת שלא הייתה: המרוץ ל-2 מיליארד הצרכנים השקופים של ה-Last-Mile

ה-GPS מרים ידיים, ענקיות המשלוחים מאבדות מיליארדים בגלל "חורים שחורים" גיאוגרפיים, והכלכלה המקומית בקהילות לא ממופות נחנקת. בעוד השווקים המערביים מגיעים לרוויה, המיזם הישראלי Tikram, בוגר jumpTAU, מהמר על טכנולוגיית מיקום ויזואלית שתהפוך את 100 המטרים האחרונים של המשלוח למכרה זהב.

מאת: אתי פינקלשטין

בעולם שבו אנחנו מצפים לחבילה מאמזון שתנחת בפתח הדלת תוך שעות, קל לשכוח שקרוב ל-2 מיליארד בני אדם ברחבי הגלובוס חיים ב"חורים שחורים" גיאוגרפיים. לא מדובר רק בכפרים נידחים באפריקה; אלו הן קהילות שלמות, מיישובים בצפון ישראל ועד שכונות ענק בדרום-מזרח אסיה, שבהן לבתים אין מספרים ולרחובות אין שמות. זהו "מחסום 100 המטרים האחרונים" - כשל שוק שמעכב צמיחה כלכלית ויוצר הזדמנות עסקית אדירה.

השוק: כשהלוגיסטיקה פוגשת את הכלכלה הבלתי פורמלית

שוק המשלוחים העולמי (Last-Mile) רותח, אך הוא בנוי על תשתית מערבית: כרטיס אשראי, כתובת פורמלית ומיפוי דיגיטלי מדויק. במקומות שבהם הכלכלה מבוססת מזומן (Cash Economy) והכתובת היא "הבית הירוק ליד המכולת", ענקיות כמו Uber Eats או Wolt פשוט לא מסוגלות לפעול ביעילות.

בתוך הוואקום הזה פועל המיזם Tikram, שפיתח פלטפורמת Marketplace מבוססת מיקום וצילום. הטכנולוגיה של Tikram מאפשרת למשלוחים להגיע ליעדם המדויק גם ללא כתובת פורמלית, תוך תמיכה מלאה בתשלום במזומן ומעקב מקצה לקצה - פתרון שתפור בדיוק למידותיהם של המגזרים שנשארו עד כה מחוץ למפה הדיגיטלית.

המתחרים: למה ה-GPS המסורתי כבר לא מספיק?

המתחרים הישירים הם חברות לוגיסטיקה מסורתיות שמנסות לבצע התאמות (Localization), אך הן סובלות מעלויות תפעול גבוהות עקב "כשל הכתובת". מנגד, קיימים פתרונות כמו What3words המנסים למפות את העולם מחדש באמצעות קואורדינטות מילים, אך הם דורשים שינוי הרגלים קיצוני. היתרון של Tikram טמון בשילוב שבין טכנולוגיית מידע ויזואלית בזמן אמת לבין הבנה עמוקה של הדינמיקה הקהילתית. במקום לכפות שפה חדשה על המשתמש, המערכת משתמשת במה שכבר יש לו - סמארטפון ויכולת צילום.

למה עכשיו? הזינוק הדיגיטלי מקדים את התשתית

המספרים לא משקרים: בעוד שבשווקים "שבעים" הצמיחה של המסחר המקוון התייצבה, בשווקים מתעוררים (Emerging Markets) מדובר בשיעורי צמיחה שנתית (CAGR) של מעל 20%. הקפיצה הטכנולוגית בחדירת הסמארטפונים יצרה מצב אבסורדי: לצרכנים יש כיום כוח קנייה דיגיטלי, אבל אין להם תשתית פיזית לקבלת הסחורה. המודל של Tikram הופך את הפער הזה להזדמנות, כשהוא מגשר על התהום שבין הארנק הדיגיטלי לבין היעדר הכתובת הפיזית.

מבט ל-2036: הסופר-אפ של הקהילות

בעוד עשור, המושג "כתובת מגורים" רשומה עשוי להפוך לאנכרוניסטי. אנחנו נראה מערכות לוגיסטיקה מבוזרות שמתבססות על נהגים מקומיים שמכירים כל סמטה, כשהן מחוברות לארנקים דיגיטליים קהילתיים. המיזמים שינצחו יהיו אלו שיהפכו ל"סופר-אפ" (Super-app) - פלטפורמות שלא רק מביאות את החבילה, אלא מנהלות את כל המערכת הכלכלית של היישוב.

לקראת סיום, חשוב לציין כי קהל היעד המרכזי של Tikram כולל בעלי עסקים מקומיים, חברות לוגיסטיקה וצרכנים בקהילות לא ממופות, הזקוקים לפתרון משלוחים מהיר, אמין ומבוסס מזומן. המיזם, שכבר החל להוכיח את המודל שלו בשטח, הוא בוגר תוכנית האקסלרטור jumpTAU של אוניברסיטת תל אביב,  המספקת למיזמים את המקפצה הדרושה לשווקים הגלובליים.

עד היום גייסו הבוגרים שלנו כ-200 מיליון דולר! אולי אתם.ן הבאים.ות בתור?

להרשמה למחזור הבא, לחצו כאן