חוקרי האוניברסיטה זוכים בחמש מלגות בתוכנית ה'פוסט-דוק יזמי' היוקרתית

תוכנית "פוסט-דוק יזמי", ביוזמת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הינה מהלך לאומי אסטרטגי שנועד לרתום את ההון האנושי האיכותי ביותר באקדמיה לטובת הנעת קטר ההייטק הישראלי. התוכנית מגשרת על הפער המובנה בין העולם המחקרי לבין השוק העסקי, מתוך מטרה לתרגם ידע מדעי עמוק (Deep Tech) למיזמים טכנולוגיים בעלי ערך כלכלי משמעותי. באמצעות העמדת מימון ייעודי ומעטפת תמיכה מקיפה הכוללת הכשרה עסקית ומנטורינג בתוך כותלי האוניברסיטה, התוכנית מאפשרת לחוקרים בעלי תואר שלישי להפוך תגליות מעבדה לחברות סטארט-אפ. זהו מנוע צמיחה כפול, המייצר מחד אפיק קריירה חדשני למדענים ומאידך מטמיע תרבות יזמית במוסדות המחקר, במטרה להבטיח את המשך שגשוגה של אומת החדשנות.

התוכנית הארצית פתוחה מדי שנה לבוגרי דוקטורט מכלל מוסדות המחקר בישראל. באוניברסיטת תל אביב, המועמדים זוכים ליתרון משמעותי בזכות ליווי צמוד של מרכז היזמות בשלב הגשת הבקשה ובבניית התוכנית העסקית. תמיכה זו מוכיחה את עצמה: מאז השקת התוכנית ב-2023, מובילה האוניברסיטה במספר הזכיות, כאשר גם השנה גרפו חוקריה 5 מתוך 12 המלגות. עם זכייתם, מצטרפים החוקרים ל-jumpTAU, תוכנית האקסלרטור של המרכז. במשך כשלושה וחצי חודשים, הם עוברים תהליך אינטנסיבי בליווי מנטורים בכירים מהתעשייה (רבים מהם בוגרי האוניברסיטה), המנחים אותם בתרגום הידע הנרכש בסדנאות לצעדים פרקטיים להקמת סטארט-אפ.

תוכנית "פוסט-דוק יזמי", הוקמה ביוזמת פרופ' יובל אבנשטיין מאוניברסיטת תל אביב ויאיר סאקוב, ראש מרכז היזמות.

להלן הזוכים במלגת 'פוסט-דוק יזמי' לשנת 2025 ותאור המיזמים. 

הכספת – COTS-Capsule
ד"ר יואב שמחוני,  פרופ' יאן בן חמו
הבעיה המרכזית שהמיזם פותר היא הפער הטכנולוגי בתעשיית החלל: חוסר היכולת להשתמש ברכיבי אלקטרוניקה מסחריים מתקדמים (COTS) בחלל, בשל רגישותם לקרינה קוסמית ובפרט לתופעות קרינה הרסניות (CSEE) הגורמות להרס מיידי של הרכיב. כתוצאה מכך, מערכות חלל נאלצות להסתמך על רכיבים חלליים מיושנים, יקרים ובעלי ביצועים נמוכים. אילוץ זה מונע שילוב יכולות מחשוב מודרניות, כדוגמת מערכות מחשוב AI, בלוויינים.

הפתרון הוא מערכת הגנה אקטיבית ("כספת") העוטפת את הכרטיס האלקטרוני המסחרי. המערכת משלבת גלאי חלקיקים, מערכת עיבוד ואלגוריתמי AI כדי לזהות ולאפיין פגיעת קרינה בזמן אמת ולהפעיל מנגנון הגנה לפני שנגרם נזק בלתי הפיך לאלקטרוניקה. טכנולוגיה זו, שכבר הוכחה בניסוי בחלל, תאפשר שילוב מעבדים עתירי ביצועים במשימות חלל בעלות נמוכה ובזמן פיתוח קצר.

שיטה חדשנית לקריאה חשמלית של מידע גנומי מרובה־מדדים
ד"ר שירה ווייסטל אלגור, פרופ' יובל אבנשטיין
הבעיה המרכזית שהמיזם פותר היא הפער הטכנולוגי בשיטות המיפוי הקיימות, הנאלצות להתפשר בין רזולוציה לבין טווח הקריאה. מיפוי אופטי כגון ,Bionano מאפשר קריאת מולקולות ארוכות אך סובל מרזולוציה נמוכה ועלויות גבוהות , בעוד שיטות ריצוף כגון Nanopore  מתקשות בזיהוי שינויים מבניים גדולים (Structural Variations) ומאבדות מידע ארוך-טווח. בנוסף, קיים קושי מהותי לקבל מידע משולב (גנטי ואפיגנטי) מאותה מולקולה בודדת.

המיזם מציע שיטה חדשנית לקריאה חשמלית של מידע גנומי באמצעות חיישן ננו-ערוצים ייחודי. הפתרון הוא פלטפורמה למיפוי אלקטרוני, המשלבת אלקטרודות בננו-ערוצים . המערכת מאפשרת רזולוציה גבוהה (300bp) ובעלות נמוכה, תוך שמירה על יכולת קריאה של מולקולות ארוכות במיוחד. הטכנולוגיה מאפשרת זיהוי וריאציות מבניות ששיטות אחרות מחמיצות ומיפוי "טביעות אצבע" של חלבונים על ה-DNA.

TRIPLCAS
זיהוי רגיש של כמויות זעירות של DNA
ליאת קטריבס, פרופ' אלכסנדר קוטלייר (מדעי החיים) ופרופ' שחר ריכטר (הנדסת חומרים).
המיזם מציע פיתוח טכנולוגיית אבחון חדשנית המבוססת על CRISPR-Cas12. הבעיה המרכזית שהמיזם פותר היא הקושי באבחון מוקדם ומדויק של מחלות (כגון סרטן ומחלות נגיפיות) כאשר כמות החומר הגנטי (DNA/RNA) בדגימה היא מזערית. זיהוי בשלבים מוקדמים אלו קריטי להגדלת סיכויי ההישרדות ומניעת התפשטות מגפות.

הפתרון המוצעTRIPLCAS  הוא שיטה ביוכימית חדשה המזהה מבנה DNA תלת-גדילי ייחודי הנוצר על ידי האנזים Cas12, בשילוב עם מנגנון הגברה אקספוננציאלי. המיזם נועד לפתח אב-טיפוס למכשיר נייד, זול ופשוט לתפעול, שיאפשר רגישות זיהוי חסרת תקדים (עד רמת המולקולות הבודדות) ללא צורך במכשור מעבדתי יקר ומסורבל.

BasinPriority
ד"ר לירון ישראלי, פרופ' תמר דיין
המיזם מתכנן לפתח מערכת תוכנה (SaaS) לניהול חכם של אגני היקוות.
הבעיה המרכזית שהמיזם פותר היא היעדר כלי תכנון אינטגרטיביים לניהול הממשק הרגיש בין שטחים חקלאיים לנחלים. כיום, גופי ניהול (כגון רשויות ניקוז) נאלצים לקבל החלטות ללא יכולת להצליב מידע הידרולוגי, אקולוגי וחקלאי, מה שמוביל לטיפול לא יעיל, בזבוז תקציבי, נזקי שיטפונות ופגיעה באיכות המים.

הפתרון הוא מערכת תומכת החלטה המבוססת על אלגוריתם ייחודי שפותח במחקר אקדמי. המערכת ממפה נקודות חיכוך קריטיות, מייצרת תעדוף חכם של אזורי התערבות ומספקת המלצות פעולה אופרטיביות ברמת השדה הבודד. בכך, המיזם מאפשר אופטימיזציה של משאבים והגנה על תשתיות בעידן של שינויי אקלים.

עור מלאכותי אוטולוגי חכם לטיפול מתקדם בכוויות נרחבות
ד"ר דנה כהן-ג'רסי, פרופ' ליהי אדלר-אברמוביץ
המיזם עוסק בפיתוח עור מלאכותי אוטולוגי חכם לטיפול בכוויות נרחבות, והוא מציע חלופה מתקדמת לטיפולי העור האוטולוגי הקיימים כיום. אף שהשתלת עור עצמי נחשבת לגישה המועדפת, היא מוגבלת בזמינות עור בריא, דורשת הכנה ממושכת, מלווה בנטייה להתכווצות השתל ובאיכות מכנית נמוכה, ולעיתים נשענת על רכיבים מן החי היוצרים אתגרים רגולטוריים. מגבלות אלו עלולות להוביל להחלמה איטית, אשפוזים ארוכים ולסיכון מוגבר לזיהומים ולסיבוכים.

הטכנולוגיה החדשה מציעה פלטפורמה המבוססת על סיבי פולימר ופפטידים ביואקטיביים היוצרים פיגום יציב המדמה את המטריצה החוץ־תאית הטבעית. בניסויים פרה־קליניים נמצא כי המוצר מקצר את זמן ריפוי הפצע בכ-50%, משפר את התוצאה האסתטית ומפחית צלקות. בנוסף, הפלטפורמה מאפשרת שילוב חיישנים לניטור רציף של מצב הפצע, המקדמים טיפול מותאם ומעקב בזמן אמת, ועשויים לשנות את הדרך שבה מטפלים בכוויות קשות.